הביאור הקבלי על דברי הנביא "אתם קוריין אדם" – חלק ב'

"ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם" (יחזקאל לד,לא) אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם"

(תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סא עמוד א)

בהמשך לחלק א' של המאמר…

חלק שבטי ישראל באברי נשמת האדם הראשון בביאור חכמת הקבלה

והנה אלה שבטים הם בנים של נשי יעקב אבינו וכולם כנגד אברי הגוף, ואילו בנים של שפחות כנגד מדרגות של הנפש. כידוע ישנן חמש מדרגות של הנפש, דהיינו נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. ובקצרה אפשר לומר שנפש היא מדרגה הפחותה ביותר, שמקושרת עם תאוות האדם ומקומה בכבד. וכנגדה בן של בלהה- דן, שעליו אמר יעקב: "יהיה-דן נחש עלי-דרך שפיפן עלי-ארח" (בראשית מט, יז). כידוע נחש מסמל יצר הרע, בגלל שגרם לחטוא לאדם וחוה, דהיינו פיתה אותם לאכול מעץ דעת טוב ורע. והנה נחש הוא שורש של מלה נחשת ועל זה יש משמעות רבה, דהיינו כי נחש ונחושת כנגד הנפש, ואילו כסף וזהב כנגד רוח ונשמה.

מהי רוח בלימוד פנימיות התורה

ורוח מסמל בן שני של בלהה נפתלי. תפקידו של הרוח לקשר בין נשמה שהיא חלק אלקה מעל לבין הנפש, המקושרת עם יצר הרע. מכאן נובע שם נפתלי, שמצביע על מאבק, והוא מאבק בין שני חלקי הנפש, שמנוגדים זה לזה בעניין הרצונות. לפיכך רוח תמיד מנענע ללא מנוחה בין נפש ונשמה. על כן יעקב אמר לנפתלי: "נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי-שפר" (בראשית מט, כא). והנה דיבור הוא תוצאה של החיבור בין נשמה הנמצאת במוח לבין רוח שמקומה בלב.

ולגבי אשר יעקב בברכתו אמר: "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני-מלך" (בר' מט, כ). כלומר אשר מסמל שמן זית, כי נחלתו לפי פשט מרובה בעצי זית, ושמן זית הוא מעדן של המלך. אמנם לפי תורת האמת יש לומר ששמן כנגד בינה, שהיא כלי לאור נשמה, גם אותיות "השמן" הן אותיות "נשמה". זאת אומרת אשר מסמל אור נשמה. ולפיכך מצפון למשכן במדבר חנו דן – כנגד נפש, נפתלי – כנגד הרוח, ואשר – כנגד נשמה.

מיהו שבט גד בעבודה הרוחנית ומהו תפקידו בתהליך הרוחני?

וגד בא מלשון גידים, שמצביע על מידת הדין, מפני שחכמה, דהיינו כלי של אור חיה, הוא כלי של רצון לקבל בכוח. אור חיה משפיעה לנשמה ולכל העולמות את החיות הכרוכה במידת הדין, שמגבילה את הרצון לקבל, לכן נאמר: "גד גדוד יגודנו". ונאמר: " וירא ראשית לו כי-שם חלקת מחקק ספון" (דברים לג, כא), ואין ראשית, אלא ראשית ארץ ישראל, שזוהי חכמה. וגם נאמר: "ראשית חכמה יראת השם", כנ"ל חכמה כרוכה בהנהגת הדין. ועוד אמר משה: "וטרף זרוע אף-קדקד" (דבריםלג, כ). וכאן הוא רמז על תפילין של ראש ותפילין של יד. וטעם של הנחת התפילין זהו כיבוש רצון לקבל לשם השפעה מעשית למען הבורא שבזכות זה מקבלים אור חכמה, דהיינו אור חיה.

ואור יחידה הוא אור הכתר, שנמצא מעל כל המדרגות ומחובר לאין סוף ב"ה. וכנגד יחידה דינה בת של לאה ובת יחידה של יעקב אבינו, שהיא מעל שתים עשרה בנים ומאופיינת על ידי מספר שלש עשרה שזה מספרו של מלה "אחד". לכן בכור של חמור, דהיינו שכם, שהוא ראש דטומא רצה דווקא את דינה שהיא ראש דקדושה ועל ידי כך רצה שכם בן חמור לעקור קדושה מבית יעקב. לקריאה נוספת על ביאור נשמת האדם תוכלו לקרוא בספרי הקבלה המובאים בקישור הזה

פעולת השבטים ככוחות נפש באדם בדרך החסידות

ועוד יש לומר כאשר יוסף הציג את אחיו לפני פרעה הוא לקח מקצה חמשה אנשים וחז"ל אמרו שהוא לקח אלה שלא נראים גיבורים כדי שפרעה לא יעשה אותם אנשי מלחמה. אמנם נחלקו חכמי ארץ ישראל וחכמי בבל.  כך לפי חכמי ארץ ישראל יוסף לקח בני נשים של יעקב, ואילו לפי חכמי בבל הוא לקח בני שפחות. והנה כך צריך להבין את משמעות המחלוקת: בגלות כחות הנפש משעובדים לכחות החומר, ועל כן הם חלשים, הרי בני נשים של יעקב כנגד אברי הגוף, דהיינו כלים, ואילו בארץ ישראל כחות הנפש מעל כחות החומר, דהיינו בני שפחות יותר חזקים מבני נשים של יעקב.

הובחן, הצלחנו לבנות תמונה שלמה של אדם, שמוטבע בתוך כלל ישראל, שבו מחוברים כחות הנפש וכחות הגוף כאחד. וזוהי תמונה הכללית המורכבת מפרטי פרטים ובכל פרט חוזרת תמונה כללית עד אין קץ ובזה מתגלה שלמות של בריאה.