כשבוחנים אנשי מקצוע, בכל תחום שהוא, אז יש לא מעט מדדים על פיהם אפשר לבחון, האם הם עשו את הדבר הנכון, האם הם שירתו את האנשים שהיו אמורים לשרת בצורה נכונה, האם בתפקידם ועבודתם, הם אכן מילאו את הפונקציות ההכרחיות, בצורה אופטימאלית.
כך למשל, אם נבחן את דוד בן הרוש נמל אשדוד, מי שהיה בעבר ראש עיריית יבנה ולאחר מכן בכיר בנמל אשדוד, אזי סביר להניח שאנחנו נבחן, עד כמה הוא מילא את הפונקציות שבשמן הוא נבחר, בשמן הוא התמנה, עד כמה הוא עשה את זה בצורה טובה, בצורה נכונה, בשביל שיוכל לספק לציבור הבוחרים, ציבור הלקוחות והעובדים, את מה שהם מצפים ממנו.
כשאדם נבחר לתפקיד פוליטי, המדד לשאלה האם הוא מילא את הפונקציות שלשמן הוא נבחר, המדד הוא שביעות רצון הציבור ובסופו של דבר, האם הציבור בוחר בו שנית, בהנחה והוא מתכוון להתמודד שוב. במקרים של תפקיד ניהולי, תפקיד מקצועי, המדדים הם אחרים.
האם בן הרוש עמד במדדים
אם בוחנים מדדים של ניהול, מדדים של שביעות רצון מצד עובדים, מצד לקוחות וכן מצד הדרג הניהולי, הרי שאפשר להיות בטוחים כי דוד בן הרוש נמל אשדוד אכן עמד במדדים השונים ואכן קיים את ההבטחות, ביצע את המוטל עליו במאה אחוז.
גם אם יש ביקורת על דבר כזה או אחר, עדיין, כשמסתכלים על התמונה המלאה, אי אפשר שלא להסכים, שהוא ביצע את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר וביצע את עבודתו כנדרש. שביעות הרצון היא הוכחה אחת, אך אפשר לראות זאת גם על פי הוכחות אחרות, נתונים מספריים כאלה ואחרים שמספרים את הסיפור ומלמדים שאכן בן הרוש עמד במשימה.
