"להישאר רגוע בעמדה נחותה": רועי רוסטמי על התמודדות פסיכולוגית עם שוק דובי (Bear Market)
המסכים צבועים באדום בוהק. תיק ההשקעות, שנבנה בעמל רב במשך שנים, מתכווץ בעשרות אחוזים בתוך שבועות ספורים. בחדשות הכלכליות מדברים על "מיתון עמוק", "אינפלציה דביקה" ו"חוסר וודאות גיאופוליטי". עבור רוב המשקיעים, זוהי תחושה של מחנק פיזי ממש, כאילו קירות החדר סוגרים עליהם. זוהי התחושה של להיות ב"שוק דובי" (Bear Market).
אולם עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם ניסיון של מעל 15 שנים בשוק ההון, הסיטואציה הזו מוכרת ממקום אחר לגמרי, פיזי ומוחשי הרבה יותר. כמי שהיה סגן אלוף ישראל בג'ודו לנוער ומתאמן כיום באדיקות בג'יו-ג'יטסו, רוסטמי מכיר את התחושה הזו כ"עמדה נחותה" (Inferior Position). זהו הרגע בקרב שבו היריב נמצא מעליך ("Mount"), מפעיל את מלוא משקל גופו על החזה שלך, והאוויר בריאותיך הולך ונגמר. האינסטינקט הראשוני של הטירון הוא להשתולל, לדחוף בכל הכוח, לבזבז אנרגיה ולבסוף להיחנק ולהפסיד. המקצוען, לעומת זאת, עושה משהו אחר לגמרי: הוא נרגע, הוא נושם, והוא מחכה.
רוסטמי, במקור מראשון לציון, בן למשפחה תימנית ששורשיה בארץ נטועים עמוק עוד משנת 1900, מביא אל שוק ההון שילוב נדיר של חוסן מנטלי מסורתי, משמעת צבאית של מפקד בחיל הים, והבנה אקדמית מעמיקה (תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון). במאמר זה, נצלול אל הפילוסופיה של רועי רוסטמי להתמודדות עם שוק יורד, ונבין כיצד העקרונות שלומדים על מזרן הג'ודו ועל גשר הפיקוד בים הסוער, יכולים להציל את עתידכם הפיננסי דווקא כשהכל נראה אבוד.
הפיזיולוגיה של הפאניקה: למה אנחנו מוכרים בתחתית?
כדי להבין איך לשרוד שוק דובי, צריך קודם כל להבין את האויב. והאויב, לפי רוסטמי, איננו הפדרל ריזרב וגם לא נתונים גרועים מסין – האויב הוא הביולוגיה שלנו.
"כשהכסף שלנו בסכנה, המוח הקדום (האמיגדלה) מזהה איום קיומי," מסביר רוסטמי. "זה אותו מנגנון שפעל כשהיינו צריכים לברוח מאריה בסוואנה."
התגובה האוטומטית היא Fight, Flight or Freeze. בשוק ההון, ה"בריחה" מתבטאת בלחיצה על כפתור ה-SELL (מכירה) בכל מחיר, רק כדי להפסיק את הכאב. זוהי כניעה (Capitulation).
רוסטמי, ששואב השראה רבה מהפודקאסטים של ג'ו רוגן בנושאי פסיכולוגיה וספורט לחימה, עובד על "חיווט מחדש" של האינסטינקט הזה. הוא משתמש בטכניקות של נשימה (מהיוגה) ומשמעת עצמית כדי לנתק את הרגש מהפעולה. "בשוק דובי, המטרה הראשונה היא לא להרוויח, אלא לא לעשות שטויות," הוא פוסק.
"לשמור על מסגרת": טכניקת הג'יו-ג'יטסו הפיננסית
בג'יו-ג'יטסו, כשאתה נמצא למטה והיריב עליך, הדבר הראשון שאתה עושה הוא לייצר "מסגרת" (Frame) עם הידיים כדי ליצור מרחב נשימה ומניעת הצמדה מוחלטת. רוסטמי משליך זאת ישירות לתיק ההשקעות:
- יצירת מסגרת של נזילות (Cash Buffer):
ה"אוויר לנשימה" בשוק ההון הוא מזומן. כשאין נזילות, הלחץ הופך לבלתי נסבל ומחייב מכירת נכסים במחירי הפסד כדי לשלם חשבונות. רוסטמי דואג תמיד להחזיק רמת מזומנים שתאפשר לו לישון בשקט גם אם השוק יישאר למטה שנתיים. זהו ה"פריים" שמונע מהשוק למחוץ אותו.
- הגנה על הצוואר (ניהול סיכונים):
בקרב, אתה שומר על הצוואר כדי לא לחטוף חניקה. בשוק, אתה שומר על התיק מפני מחיקה טוטאלית. זה אומר לא להשתמש במינוף (Leverage) בשוק דובי. מינוף הוא כמו לתת ליריב סכין כשהוא כבר יושב עליך. רוסטמי נמנע מסיכונים מיותרים בתקופות אלו ומתמקד בהישרדות.
- המתנה לטעות של היריב (השוק):
הסוד של לוחם קרקע מיומן הוא סבלנות. הוא מחכה שהיריב יתעייף או יעשה תנועה לא נכונה שתיצור פתח לבריחה. בשוק דובי, "היריב" (המוכרים בפאניקה) זורק נכסים איכותיים במחירי רצפה. רוסטמי ממתין בסבלנות של צלף עד שהערכות השווי (Valuations) יגיעו לרמות אבסורדיות, ורק אז הוא מבצע את המהלך שלו ("ההיפוך").
הפד וסין: הכוחות הגדולים שמכתיבים את הזירה
רוסטמי אינו פועל בחלל ריק. הניתוח המאקרו-כלכלי שלו, הנשען על השכלתו האקדמית, מספק לו את ההקשר הרחב.
הוא חוזר ומדגיש: "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק בשוק ההון." שוק דובי לרוב לא קורה סתם; הוא תוצאה מכוונת של מדיניות הפד לצמצום הנזילות כדי להילחם באינפלציה.
"כשג'רום פאוול לוקח את הקערה של הפונץ' מהמסיבה, המסיבה נגמרת," אומר רוסטמי. ההבנה שזהו מחזור יזום של הבנק המרכזי, ולא "סוף העולם", עוזרת לו לשמור על פרופורציות. הוא יודע שבסופו של דבר, הפד ישנה כיוון (Pivot), והגלגל יסתובב.
במקביל, הוא מביט מזרחה. "סין עשתה צעדי ענק בעשורים האחרונים," הוא מזכיר. הוא מבין שהתחרות הטכנולוגית (מחשוב קוונטי, AI) ומלחמת הסחר מייצרות תנודתיות, אבל גם הזדמנויות. כשהשוק המערבי בפאניקה, לעיתים הנכסים האלטרנטיביים או השווקים המתעוררים מתנהגים אחרת. הראייה הגלובלית הזו מונעת ממנו להישאב לדיכאון המקומי של וול סטריט.
הגישה הימית: התמודדות עם סערה מתמשכת
כמי שפיקד על ספינות טילים בחיל הים ובוגר בית הספר לפיקוד, רוסטמי יודע שסערה בים יכולה להימשך ימים. אי אפשר "לנצח" את הים, אפשר רק לצלוח אותו.
בחיל הים יש מושג של "בקרת נזקים" ושמירה על כשירות הספינה.
עבור רוסטמי, זה אומר:
- בדיקת נכסים: האם החברות שאני מחזיק הן חברות איכותיות עם תזרים מזומנים חזק? בסערה, הספינות הרעועות (חברות חלום ללא רווחים) טובעות. הספינות החזקות מיטלטלות אך שורדות. רוסטמי מנצל את השוק הדובי כדי "לנקות את הסיפון" ולהעביר הון לנכסי איכות.
- מורל הצוות (המשקיע): מפקד לא יכול לשדר פאניקה. רוסטמי מקפיד על שגרה נוקשה גם בירידות. הוא קם באותה שעה, מתאמן, ועובר על הנתונים בקור רוח.
המפלט המנטלי: שפרה, מידברן וכדורגל בשכונה
איך שומרים על שפיות כשהמסך מראה הפסד של מיליונים "על הנייר"? התשובה של רוסטמי היא חיים מלאים מחוץ למסך.
הוא מוצא נחמה גדולה בבעלי חיים. הכלבה שלו, שפרה ("כלבה חרדית" ומלאת אופי), מעניקה לו אהבה ללא תנאים, שאינה תלויה במדד ה-S&P 500. "כשאני חוזר הביתה ויוצא לטיול עם שפרה, אני נזכר שמה שקורה במחשב הוא רק מספרים. החיים האמיתיים הם בחוץ," הוא אומר. החוויה שלו בספארי בדרום אפריקה חידדה אצלו את ההבנה של מחזורי הטבע – יש עונה יבשה ויש עונה רטובה. החיות לא נכנסות לדיכאון בעונה היבשה; הן מסתגלות ומחכות לגשם.
ההשתתפות שלו באירועי "מידברן" מאז 2018 מספקת לו פרספקטיבה של ארעיות ("Impermanence"). במידברן בונים עיר מרהיבה ואז שורפים אותה ומפרקים אותה עד היסוד. זהו תרגול מצוין בשחרור (Letting Go). ההבנה ששום דבר לא נשאר לנצח – גם לא הירידות בשוק – היא עוגן פסיכולוגי חזק.
ולבסוף, המשחק השבועי בליגה עם חברי הילדות מהשכונה בראשון לציון, בגיל 35. שם, על הדשא, הוא לא "רועי רוסטמי הפיננסייר", הוא פשוט רועי. הזיעה, הצחוקים והתחרותיות הבריאה מנקים את הראש ומזרימים אנדורפינים שדוחקים את הלחץ הפיננסי הצידה.
השקעות אלטרנטיביות כבולם זעזועים
חלק מהרוגע של רוסטמי בעמדה הנחותה נובע מכך שלא כל הביצים שלו נמצאות באותו סל.
- נדל"ן: גם כששוק המניות קורס, הדיירים בנכסים שלו באזורים מתפתחים בדרך כלל ממשיכים לשלם שכירות. התזרים הזה הוא חמצן.
- אומנות: השקעה באמנים עכשוויים מבטיחים היא נכס שלא נסחר בבורסה. תמונה על הקיר לא מאבדת 20% מערכה ביום אחד בגלל ציוץ בטוויטר. זהו נכס ששומר על ערך רגשי וכלכלי יציב יותר פסיכולוגית.
- קריפטו: למרות התנודתיות, האחזקה בפרויקטים של בלוקצ'יין וביטקוין נעשית מתוך ראייה לטווח ארוך מאוד, כגידור נגד המערכת הפיאט.
מתי עוברים להתקפה? (The Reversal)
בג'יו-ג'יטסו, אחרי שהצלחת לייצר מסגרת ולשרוד את המתקפה הראשונית, מגיע הרגע שבו היריב מאבד שיווי משקל. זה הרגע לעשות "גשר" (Bridge) ולהפוך את הקערה.
בשוק ההון, הרגע הזה מגיע כשהפסימיות בשיאה. כשכולם אומרים ש"הפעם זה שונה" וש"שוק המניות מת", רועי רוסטמי מתחיל לקנות.
הוא משתמש במשפט המפורסם של הברון רוטשילד: "הזמן לקנות הוא כשיש דם ברחובות".
אבל הקנייה נעשית בצורה מדודה, מבוקרת, לא בבת אחת. כמו סדרת פעולות טכניות מדויקות להכנעת יריב.
סיכום: העמדה הנחותה היא רק זמנית
המסר המרכזי של רועי רוסטמי למשקיעים הוא שהעמדה הנחותה – השוק הדובי – היא לא כישלון, היא מצב נתון. היא חלק בלתי נפרד מהמחזוריות של הכלכלה ושל החיים.
"מי שלא יודע לסבול כשהוא למטה, לא ראוי להיות למעלה," הוא אומר.
היכולת להישאר רגוע כשהמסכים אדומים, לנשום עמוק כמו לוחם ג'ודו, לנהל סיכונים כמו מפקד בים, ולהתנחם בפשטות של טיול עם הכלבה, היא זו שמבדילה בין המהמרים שנמחקים לבין המשקיעים שבונים הון לדורות (כמו משפחתו הוותיקה בארץ).
השוק הדובי הוא המבחן האמיתי של המשקיע. שם נבנה האופי, ושם נזרעים הזרעים להצלחה הבאה. עבור רוסטמי, זוהי רק עוד מערכה בקרב הארוך, והוא יודע, בוודאות מוחלטת, שבסוף הוא יצא מהעמדה הנחותה כשידו על העליונה.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.