ההכרה שממש לא מתכוונים להתעלם ממנה: מה באמת קורה לזוגות אחרי חתונה אזרחית בישראל?
כל מי שחי בישראל וחשב יום אחד על חתונה אזרחית, יודע שהמסלול הזה לא משהו שגומע בכוס מים. נהוג לחשוב שהחתונה האזרחית היא פשוט טקס – חתמת, שמחת, והחיים נפתחים בפרח. אבל מה עם ההכרה החוקית והפיננסית? איך המדינה באמת רואה את הזוג האזרחי? האם הם מעלים אותם על המפה כמו זוגות שנישאו בטקס דתי? הנה הצצה לכל מה שחשוב לדעת – בלי פילטרים.
קודם כל, מה זה בכלל "חתונה אזרחית" בישראל?
ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתעקשת שמשפחות ייסדו דברים דרך הרבנות. אבל יש אלטרנטיבה – חתונה אזרחית באתר civilwedding.co.il, כלומר טקס אזרחי שמתקיים בישראל או בחו"ל, שבו הזוג 'מתחתן בלי כיפה', בלי טקס דתי ולא כפוף לדת מסוימת.
אז למה זה לא פשוט כמו שזה נשמע?
כי הראשונה שאמורה לרשום את הנישואים היא הרבנות. ואין פה דרך לעקוף. זוג שמעוניין בחתונה אזרחית חייב להינשא מחוץ לכותלי הרבנות, לרוב בחו"ל, ואז לרשום את הנישואין ברשויות המקומיות כשבידיהם אישור נישואין מחו"ל. התהליך עצמו די נרחב ומורכב.
האם המדינה מכירה בהם? כן. אבל עד כמה?
ההכרה החוקית של המדינה בזוגות שנישאו אזרחית בישראל היא נושא מורכב, כזה שלא תמיד מגיע לכותרות.
בואו נדבר תכל'ס:
– סטטוס משפטי – זוג שנישא בחו"ל או בחתונה אזרחית זכאי לקבל רישום רשמי במרשם האוכלוסין כאדם "נשוי".
– זכויות סוציאליות – הזכאות למענקים, תמיכות, וקצבאות, נשענת על ההכרה הזו, והמדינה בדרך כלל מכירה בזוגות האזרחיים כזוג נשוי.
– נושאי ירושה – לפי חוק הירושה, נישואים אזרחיים נותנים לזוג את זכויות הירושה ההדדיות, בדיוק כמו לזוגות שמרןמתי בטקס דתי.
– חוקי מס – יש לזוג זכאות להטבות מס ורגולציות פנסיוניות כמו לזוגות נשואים ברבנות.
ומה יש עם שמחות המעבר?
בדברים כמו רישום פוליטי, בישום דירה להשכרה לזוג, קבלת הלוואות משותפות וכדומה, השוני בין חתונה דתית לאזרחית כמעט ולא מורגש. המדינה לא מפלה – כל עוד יש נישואים תקפים, אתם ממלכתיים בפני החוק.
5 דברים שכדאי לדעת על ההכרה במוסדות המדינה אחרי חתונה אזרחית
- אין צורך בכיסא מעבר – ההכרה החוקית קובעת שהסטטוס שלכם עומד, גם בלי להיות חתומים ברבנות.
- הנפקת תעודת זהות עבור בן הזוג נעשית פשוטה יותר – לאחר רישום הנישואים, האזרחים זכאים לקבל תעודת זהות עם סטטוס "נשוי".
- רישום ילדים מתאפשר ללא בעיה – למרות שהחתונה לא דתית, הרשויות מתייחסות לילדים של הזוג כאל ילדים מוכרים ושווים.
- הזכות למיסוי משותף – זוגות נהנים ממיסוי משותף שמאפשר להם לחסוך ארנונה, מס הכנסה ועוד הטבות.
- קיימת אפשרות לפרידת רכוש בהתאם לחוק שיתוף רכוש – המדינה רואה זוגות אלה כשותפים מלאים, והחוק הזה משמורן להיות סמכות כוללת.
והנה חמש שאלות מגלגלות שאולי עלו לכם בראש…
איך רושמים נישואים אזרחיים בישראל?
רישום נעשה באמצעות הגשת תעודה נישואין מחו"ל לרשויות המקומיות ברשומה האזרחית.
האם יש הבדל בזכויות סוציאליות בין חתונה דתית לאזרחית?
באופן רשמי, לא. הזכויות שוות מבחינת המדינה.
האם משפחות עם חתונות אזרחיות מזכאות לפנסיה של בן הזוג?
כן, ההכרה במדינה מקנה זכאות לפנסיה ההדדית.
מה עם זוגות חד-מיניים?
המדינה מכירה בזוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל (קראו על civilwedding נישואים חד מיניים בישראל) ומעניקה להם את אותן זכויות חוקיות.
האם יש הבדל במעמד המשפטי בין נישואים אזרחיים שנעשו בישראל לאלה שנעשו בחו"ל?
השוני הוא בהליך הרישום – בישראל ההליך לא קיים רשמית, ומשום כך יש צורך ברישום בחו"ל.
לסיכום, זוגות שנישאו בחתונות אזרחיות בישראל – או נכון יותר, בחו"ל והציגו זאת ברשויות – עומדים במרכז העניינים. הם אינם זוגות מחוץ לחוק, אלא בעלי סטטוס משפטי מלא. המדינה מעניקה להם את כל הזכויות וההטבות הראויות לזוגות נשואים, וההכרה הזו היא לא פחות מברורה, מאורגנת ויציבה.
אז אם חשבתם שחתונה אזרחית היא עניין מתון, אולי אפילו בעייתי – תחשבו מחדש. זה סטטוס מלא, עם כל המשמעות שלו, ולמוסדות המדינה אין שום סיבה להתעלם מכם או לשים אתכם בצד. הטור פתוח, הכיסא שמור, וההכרה גם.